תולדות משפחת ברמן
הביוגרפיה של רובי ברמן (טיוטה מוקדמת)
באתר הישן נשמרה גם הטיוטה המוקדמת הזו של הביוגרפיה של רובי. היא מובאת כאן במלואה ובסדר המקורי שלה, כולל כל שאלות המחקר הפתוחות שבה. עמוד ההיסטוריה הוא הגרסה המאוחרת והמלאה יותר.
רקע
רובי נולד באודסה או בעיירה סמוכה לאודסה בשם צ'סלבה (Czeslawa), ב-16 במאי 1899. שם משפחתו המקורי לא היה ברמן אלא ברבן (Baraban), כפי שהוא מופיע במסמכים מהזמן שבו הוא ובני משפחתו הגיעו לאמריקה. הפקידים באליס איילנד כתבו Baraban, אבל ייתכן שהשם נשמע כמו Barabon, Barabam או אפילו Barabin.
בעברית ברבן פירושו בנו של רב (בר רבן), וברוסית פירושו "תוף, מתופף או קצב" (לפי המילון של אלכסנדר ביידר לשמות יהודיים מהאימפריה הרוסית, Dictionary of Jewish Names from the Russian Empire). שם המשפחה הזה מופיע לרוב ברשומות מהעיירות ז'יטומיר, טרשצ'ה, בלטה וקייב.
למה משפחת ברבן של רובי הגיעה לאמריקה?
רוב בני המשפחה של רובי עברו לאמריקה בין 1910 ל-1920. למה?
אביו של רובי, סם/שמחה, נפטר ברוסיה, ואולי המשפחה חיפשה התחלה חדשה. סביר יותר שהסיבה הייתה האנטישמיות הגוברת ברוסיה בתחילת המאה – ובמיוחד הפוגרומים הידועים באודסה ב-1905. רוב היהודים היגרו בחיפוש אחר חיים ללא רדיפות.
האם משפחת ברבן הגיעה מאודסה, מחרסון או מניקולייב?
בכל שלוש רשומות הנוסעים של רובי ואחיו מופיעה "אודסה" כעיר המגורים, ואמו סורע/שרה ורובי מציינים שבמקור הגיעו מ"אודסה/חרסון" – חרסון היה שם המחוז כולו, שאודסה הייתה רק עיר אחת בו, אבל הייתה גם עיר בשם "חרסון".
אנשים רבים כתבו את המחוז שממנו באו ולא את העיר, ולכן כדאי לחקור את זה עוד. אווה (חנה) מציינת שהיא מ"אודסה" ושהקרוב שהשאירה מאחור הוא "S. Barabam" ב"בית", שיכול להיות אביה, שמחה, או אמה, שרה. ברשימת הנוסעים שרה מציינת שהשאירה את "אחיה, אברם קרומברג, הגר ב-Nikololfeff, Kiev" – ייתכן שזו כתובת רחוב, אבל סביר יותר שהכוונה לעיר הנמל ניקולייב שבאוקראינה.
שרה כותבת שנולדה בניקולייב, כך שככל הנראה זה מדויק, וזה יעזור בניסיון לאתר את המשפחה ברוסיה/אוקראינה. ניקולייב (נפתח בכרטיסייה חדשה) היא מקום נחמד היום.
מה היה שם המשפחה האמיתי של שרה?
אף שרובי דיווח בתעודת הנישואין (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) שלו ששם הנעורים של אמו היה "גרינברג" (Greenberg), ייתכן שזכר לא נכון, או שהפקיד באליס איילנד שרשם את פרטיה שמע לא נכון וכתב קרומברג (Krumberg) במקום גרינברג. זה בהחלט אפשרי... היא כנראה אמרה את השם ביידיש, ומי שכתב אותו היה כנראה הולנדי. אבד בתרגום. ובכל זאת... אי אפשר לדעת.
אם אכן היא הגיעה לגור אצל "דוד", הרי שהוא היה (ככל הנראה) נשוי לאחות של אמה, כי שמו לא היה ברבן. ייתכן גם שהיה ידיד משפחה, כפי שנכתב בהתחלה ברשימת הנוסעים, אבל אולי היא חשבה ש"דוד" יישמע טוב יותר לפקידי אליס איילנד. [איזה שם היא רושמת?]
פקידי אליס איילנד חששו מאוד שמהגרים ייפלו לנטל על הציבור, ועיכבו כמעט כל מי שלא בא לקחת אותו אדם מהימן שיכול היה לערוב לו. לנשים רווקות שנסעו לבדן היה קשה עוד יותר. אפשר היה לעכב אותן לכמה שעות או לכמה ימים, ובגיליונות העצורים ברשימות הנוסעים רואים את מספר הארוחות שקיבלו ומי בא בסוף לקחת אותן.
אבל מעניין ששרה מציינת גם את מקום מגוריה הנוכחי כ-"Odessa, Cherson" (המילה Cherson באותיות קטנות יותר), שהוא ככל הנראה חרסון (נפתח בכרטיסייה חדשה) שבאוקראינה של היום:
ייתכן ששמחה ושרה היו במקור מניקולייב, שם הכירו ונישאו, ואחר כך עברו לאודסה (או לאזור סמוך לאודסה), שם נולדו ילדיהם. שמחה נפטר מתישהו אחרי 1899 (אם רובי היה הילד הצעיר), ובשלב כלשהו שרה עברה לחרסון – או שאולי הם גרו תמיד בחרסון, אבל השתמשו ב"אודסה" כשם המחוז שבו נולדו.
אברם, אחיו של רובי, כותב שנולד באודסה, אבל מקום מגוריו האחרון היה צ'סלבה (Czeslawe), שם גרה אמו. ייתכן שאלה שני כתיבים של אותו מקום, או שמדובר בעיירה זסלב (Zaslav), היום איזיאסלב (Izyaslav). [למה אנחנו חושבים שזה קשור לזסלב? האם לא ייתכן ש-CZESLAWE פירושו חרסון?]
ברבן אינו שם נפוץ, ולכן ייתכן שחלק מהמשפחות האלה קשורות זו לזו כבני דודים. למשל, באותן שנות הגירה יש פרידל ברבן, בן 51, עם בן בשם אברם, בן 14, שגם הם מחרסון, והוא השאיר את אשתו רבקה (Rifka) מאחור כדי לנסוע לארצות הברית (פילדלפיה). אפשר להניח ששתי משפחות ברבן שגרו בחרסון באותו זמן, עם בנים בשם אברם, קשורות זו לזו – כלומר ייתכן שפרידל היה אחיו של שמחה, ושאברם היה שם אביהם, וכן הלאה. [מי רוצה לבדוק עם המשפחה הזו בפילדלפיה?]
יש גם רשומות יציאה שחברת הולנד-אמריקה ליין שמרה, ואפשר לחקור אותן – לעיתים קרובות הן מראות היכן נקנה הכרטיס, היכן גר הנוסע וכו', אם זה מעניין אתכם. זה קצת יותר מסובך, כי הן שמורות במיקרופיש בספריות מסוימות.
בהחלט ייתכן שחלק מבני הדודים הרחוקים שלכם שמרו על השם ברבן ומעולם לא שינו אותו לברמן.
רובי ומשפחתו עוברים לאמריקה
אווה (חנה) ברבום – מגיעה ב-1912
אווה, אחותו הבכורה של רובי, הייתה הראשונה במשפחה שהיגרה מרוסיה לארצות הברית. שמה האמיתי היה חנה (אולי צ'רנה, חיה). אווה, שנולדה באודסה, הגיעה (שורה 29) (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) לאליס איילנד ב-1912 באוניה S.S. Cedric שיצאה מליברפול. היא הייתה בת 23, נסעה לבדה ונרשמה (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) באליס איילנד. היא עוכבה (שורה 53) (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) באליס איילנד.
אווה כתבה שהיא עתידה לגור אצל דודה, Schare Kipurss, אצל גולדברג, בכתובת 633 Stone Ave בברוקלין. (כתיב אחר הוא Scheri Kipni, שייתכן שהיה ידיד ולא קרוב משפחה.) [מי רוצה לחקור את זה?] לאווה הייתה בת בשם קלייר.
אווה מופיעה במפקד 1920 (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) ובמפקד 1930 (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה). אווה נישאה ב-1926 לבנג'מין.
ברשימת הנוסעים שבה מופיעה אווה (חוה) רשומה גם משפחת קיפניס, והם כולם נסעו לאותה כתובת. כל בני המשפחה הזו נולדו באודסה. המשמעות היא שקיפניס או גולדברג (בכתובת ב-Stone Ave בברוקלין) היו ככל הנראה קרובי משפחה של משפחת ברבן. (ברשימת הנוסעים הם מספרים 5–13.) [מי רוצה לאתר את משפחת קיפניס?]
ברשימת הנוסעים וברשומת המהגרים המעוכבים (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) של טאובה קיפניס אנחנו רואים שהיא נוסעת לבעלה, Scharl (כתיב לא ודאי), ואיתה ילדיה: אסתר, אברם, פרומי, חסה, מרחה, סיסל, חרה. שימו לב שפרומי וחסה הן כנראה תאומות.
האדם ש"השאירה מאחור" היה אמה, "Schera Grunberg". מכיוון שגרינברג היה שם הנעורים של שרה, אם טאובה (לימים טובי?) הייתה אחותה, זה יסביר איך אווה נסעה אל "דודה". המשמעות היא שאביה של טאובה, ששמו "גרינברג", היה אחיה של שרה גרינברג ברבן. [מי רוצה לאתר את האנשים האלה?]
אם זה נכון, זה יפתח ענף חדש לגמרי של המשפחה שלכם, כי לרבים מילדיה של טאובה יש רשומות התאזרחות, כפי שמעידים המספרים שנכתבו בכתב יד ברשימת הנוסעים, ונוכל גם לאתר את רשומת פטירתה. אבל חשוב לבדוק את כל ה"תיאוריות" האלה.
לאווה היה מבטא רוסי ויידי. אווה ברמן נישאה להרמן שוורץ זמן קצר אחרי שהגיעה לארצות הברית ונולדו להם 3 ילדים: סידני, רות והלן. (סידני נשא את סיידי ונולדו להם 2 ילדים: טד ופראן. רות נישאה לסול וכטר ונולדו להם 2 ילדים: טד וארלין. הלן נישאה לניוט גרין ונולדו להם 2 ילדים: מייקל ומישל.) בסוף 1921 נפטר הרמן, בעלה של אווה, כשאווה הייתה בהריון עם הלן. ב-1926 נישאה אווה לבנג'מין הרמלין, וב-1929 נולדה קלייר. (ב-1951 נישאה קלייר לסם שנייר ועברה לפלורידה. נולדו להם 3 ילדים: שרון, לארי ובריאן.) אווה קבורה בפלורידה, בבית הקברות מאונט סיני (Mount Sinai) שליד Opa-locka Blvd.
אברם ברבן – 1913
אחיו הגדול של רובי, אברם (Abram, Avrum), הגיע כשנה אחריה, בגיל 20, והגיע (שורה 13) (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) לאליס איילנד ב-24 ביוני 1913. הוא כותב שהוא נוסע לגור אצל "אחותו, Ch. Barabam", שגרה בכתובת 415 Watkins Street בברוקלין לפי רשימת הנוסעים, שנכתבה כשעלה לאוניה ברוטרדם.
אברום מגיע לניו יורק ומעוכב (שורה 65) (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) באליס איילנד. אחותו אווה אוספת אותו מאליס איילנד, כשבפועל היא גרה בכתובת 350 Christopher St. בברוקלין. הוא אומר שמקום מגוריו האחרון היה צ'סלבה (Czeslawe) שברוסיה, שם השאיר את אמו, S. Baraban. אברום, שכנראה נקרא עכשיו אברהם, אייב או אפילו אלן. לפי הסיפור, אברום נפטר בקליפורניה ב-1917 או בסביבות השנה הזו.
אח לא ידוע
לפי מסורת המשפחה היה אח נוסף. האם היה?
סורע ורובן (רובי) ברבן – 1914
בשנה שאחרי, רובי – בן 16 – נוסע עם אמו סורע (שרה), בת 50 ואלמנה, באוניה בשם רוטרדם (רשימת הנוסעים, שורות 8 ו-9 (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה)) שמופיעה למטה, והם מגיעים לאליס איילנד ב-9 במאי 1914. האוניה שעליה היו נקראה רוטרדם, והפליגה מרוטרדם, ?הולנד? צירוף מקרים מוחלט: אשתו לעתיד, גרטרוד, הפליגה באותה אוניה בדיוק בהפרש של שנה בערך מהמסע שלו. באשערט! (גורל!)
בתמונה מימין: האוניה S.S. Rotterdam עצמה, שבה נסעו רובי ואמו סורע, ושנה אחר כך אשתו גרטרוד. האוניה נבנתה בידי Harland & Wolff Limited בבלפסט, צפון אירלנד, ב-1908. 24,149 טון ברוטו; אורך 667 רגל (bp); רוחב 77 רגל. מנועי קיטור בהתפשטות מרובעת, שני מדחפים. מהירות שיוט 17 קשר. 3,575 נוסעים (520 במחלקה ראשונה, 555 במחלקה שנייה, 2,500 במחלקה שלישית). שני תרנים ושתי ארובות. נבנתה עבור חברת הולנד-אמריקה ליין, בדגל הולנד, ב-1908, ונקראה רוטרדם. קו רוטרדם–ניו יורק. הושבתה ברוב תקופת מלחמת העולם הראשונה. פורקה בהולנד ב-1940.
לפי רשימת הנוסעים, שרה מדווחת שהם באו להצטרף לבנה, אברום, שגר עכשיו בכתובת 1618 Washington Avenue בברונקס. כשהם מגיעים גם הם מעוכבים (שורה 231) (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה), ובגיליון העיכוב כתוב שבאו לקחת אותם בנה ובתה של שרה, "Abram & Chawe", שגרים עכשיו בכתובת 1747 Piskin Ave. בברוקלין. [לעיתים קרובות מאוד הכתובת שבה אנשים ידעו שקרוביהם גרים כשקנו את הכרטיס לאוקיינוס השתנתה עד שהגיעו לארצות הברית. מהגרים יהודים חדשים עברו דירה הרבה, לפעמים כדי לא לשלם שכר דירה שהצטבר.]
תעודות של רשומות הנוסעים של כל בני משפחת ברבן (ברמן) נמצאות כאן (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה). שרה נפטרה מהתקף לב על חוף הים בברוקלין, ניו יורק. כאמור, בעלה שמחה (סם) נפטר באירופה. סונדרה (ברמן) שור נקראה על שם שרה.
רובי מתחתן בפעם הראשונה
רובי נושא לאישה את אשתו הראשונה, סיידי [מה שם המשפחה שלה?], נולדת לו בת, בטי, ואז הוא מתגרש ב- [באיזו שנה?] [איפה נמצא התיעוד של הנישואין והגירושין?] סיידי ובטי מופיעות שתיהן במפקד 1930 (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה). בוודאי היה להן קשה מאוד – אישה גרושה, הורה יחידנית, בתקופת השפל הגדול.
בטיוטה הישנה הכותרת והפסקה הזו חזרו פעם נוספת, בנוסח מעט קצר יותר: רובי נושא לאישה את אשתו הראשונה, סיידי [מה שם המשפחה שלה?], נולדת לו בת, בטי, ואז הוא מתגרש ב- [באיזו שנה?] [איפה נמצא התיעוד של הנישואין והגירושין?] סיידי ובטי מופיעות במפקד 1930.
מה קרה לבטי, הבת הראשונה של רובי?
בטי גדלה בניו יורק ונישאה לרוברט קליין. רשל (לסין מרק) הייתה הילדה היחידה שהייתה להם יחד – היום היא אמנית. אחרי הגירושין של בטי מרוברט (הם גרו ביונקרס) בטי יוצאת ללוס אנג'לס. ברכבת מערבה, בטי, שנסעה לבדה, התיידדה עם קבוצת אנשים שגרו בסולט לייק סיטי, ירדה שם מהרכבת, אהבה את המקום והחליטה להשתקע שם.
סיידי לוקחת את נכדתה התינוקת רשל ובאה בעקבותיה. בטי – דרך הקשר עם הקהילה היהודית המקומית – הודיעה שהיא מחפשת בעל, וכך מצאה את ארנולד לסין. ארנולד נמלט מסלובקיה/הונגריה הטרנס-קרפטית לפני מלחמת העולם השנייה, אבל אשתו וילדיו נספו שם בשואה. הוא ובטי נסעו לשם כדי לוודא שבתו לא שרדה. ארנולד נושא לאישה את בטי, מאמץ את רשל, ונולדים להם עוד שני ילדים, דברה לסין [מה פרטי הקשר של דברה?] ואריק לסין. ארנולד לסין היה יזם נדל"ן ואיש עסקים. הם עברו לקליפורניה. שמה של סיידי כשנפטרה היה טרייגר. לאריק ולאשתו נאבי לסין יש בת מאומצת, חיסלה (Gisela). אריק נפטר ב- [באיזו שנה], ודברה עדיין גרה בלוס אנג'לס.
רשל לא יודעת הרבה על תולדות משפחת ברמן, כי לבטי לא היה קשר עם אביה אחרי שהוריה התגרשו. [האם יש לרשל את ההיסטוריה שבעל פה שבטי סיפרה לה?]
בחזרה לרובי
ב-1928 רובי מגיש בקשה (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) (עותק נוסף של הבקשה (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה)) לתעודת אזרחות, מקבל את העותק (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) הזה של תעודת הגעתו לארצות הברית, ומקבל את תעודת האזרחות (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) שלו.
רובי נושא לאישה את גרטרוד בוכנר/בקר (Buchner/Becker). [מה שם המשפחה שלה?]
הם מקבלים תעודת נישואין אזרחית (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) בניוארק, ניו ג'רזי, ב-3 במרץ 1931, ואז שוב, כמה שבועות אחר כך, בטקס דתי ב-29 במרץ בברוקלין.
למה רובי התחתן בנישואין אזרחיים בניו ג'רזי אם גר בניו יורק?
אם רובי התגרש בניו יורק, זה היה (ככל הנראה) בעילה של ניאוף, גם אם זה לא מה שקרה. החוק בניו יורק לא אפשר לאנשים פשוט להתגרש כי הם כבר לא מסתדרים ולא רוצים להישאר נשואים.
אחרי שהתקבלו גירושין מוחלטים, הצד האשם לא יכול היה להתחתן כחוק במדינת ניו יורק, אבל אם התחתן מחוץ למדינה, ניו יורק הכירה בנישואין.
זו הסיבה שאנשים רבים נסעו לרינו, או למקסיקו, כדי להתגרש. והחוקים האלה לא השתנו עד 1967! יש כתבות רבות בעיתון Brooklyn Eagle על תושבים מקומיים שהתגרשו ברינו בזה אחר זה. הנה קטע ממאמר בנושא שמסביר יותר:
כאשר פסק הדין הסופי המפרק את הנישואין ניתן לפני 1 בספטמבר 1967 (9/1/67), הצד החף מאשמה רשאי להינשא שוב ללא הגבלה, אבל על הצד שאשם בניאוף נאסר להינשא שוב כל עוד בן/בת הזוג בחיים, אלא אם התקבל היתר בית המשפט 3 שנים לאחר מועד פסק הדין הסופי. נישואין שנערכו בניו יורק בניגוד לאיסור הזה ללא היתר בית המשפט בטלים. (ראו GN 00305.160D.1.). עם זאת, נישואין שניים שנערכו במדינה אחרת מחוץ לניו יורק לאחר מתן צו הגירושין הסופי, גם אם נעשו במטרה מפורשת לעקוף את ההגבלה של ניו יורק, יוכרו כתקפים בניו יורק ובמדינות אחרות, כי להגבלה הזו אין תוקף מחוץ לתחום המדינה. (ראו GN 00305.155 לגבי תוקף נישואין חוזרים במדינות שאימצו את Uniform Marriage Evasion Act.)
לפני 1 בספטמבר 1967 (9/1/67) ניו יורק גם אסרה על הצד שאשם בניאוף להינשא שוב במדינה במשך 3 שנים לאחר הגירושין, גם אם הגירושין ניתנו במדינה אחרת. נישואין בניו יורק בתוך 3 שנים מהגירושין היו בטלים, גם אם נישואין כאלה לא נאסרו בצו הגירושין או בחוקי המדינה שבה ניתנו. עם זאת, אם הנישואין נערכו במדינה אחרת, להוראה הזו בחוק ניו יורק לא הייתה תחולה.
לפי רשומות ההתאזרחות נראה שרוברט עדיין היה נשוי נכון ל-1928, והתחתן שוב פחות משלוש שנים אחר כך. גם אם רצה לבקש זאת מבית המשפט, זה היה מוקדם מדי, ומכאן המעבר לניוארק לנישואין האזרחיים, ואחריהם הנישואין הדתיים בברוקלין.
באופן מוזר, רובי מצהיר במסמך הנישואין האזרחיים הזה שאלה נישואיו הראשונים ושהוא לא גרוש. [איך משחררים את מסמכי הגירושין שלו אף שעוד לא עברו 100 שנה?]
מה אנחנו יודעים על אשתו השנייה, גרטרוד?
גרטרוד מגיעה (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) באוניה רוטרדם של חברת הולנד-אמריקה ליין, שהפליגה מרוטרדם, הולנד – 22 ביולי 1911. הנוסעות שהפליגו איתה הן:
- רוחל בוכנר, בת 28,
- מלכה (מולי), בת 6, ו-
- גיטל (גרטרוד), בת 1.
הן מציינות שהן ממז'יבוז' (Mezibocz) – ושלא השאירו קרובי משפחה ברוסיה. היא (מי זו "היא", רוחל?) נוסעת לבעלה, אברם בוכנר, 15 Suffolk St, ניו יורק.
האם שם הנעורים המקורי של גרטרוד הוא ברכר, בוכנר או בקר?
מוזר שרובי ברמן כתב במסמכי ההתאזרחות שלו ב-xxxx שגם הוא הפליג באוניה "רוטרדם" מרוטרדם. צירוף מקרים? הוא גם כתב שתאריך הגעתו לארצות הברית (16 במאי) הוא אותו תאריך שבו נולד – שלפי הבקשה הזו הוא 16 במאי 1899, אף שכנראה נולד אחרי זה. שוב... אנשים פשוט המציאו דברים ואף אחד לא בדק, פשוט האמינו לך על רוב הדברים. גרטרוד מופיעה במפקד 1920 (שורה 8) (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה). היא נשארה תמיד זרה (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) ומעולם לא התאזרחה, כי...?
- המקצועות של רובי: עובד מכבסה, מתאגרף, מארגן קרבות אגרוף, מוכר דגים מעושנים
- שנת הנישואין: ?
- ילדים: רנה, סונדרה, ארנולד (ארני)
רובי נפטר ב-1946 וגרטרוד נפטרת ב-26 באוגוסט 1961
רובי נפטר (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) ב-1946 (התקף לב) וגרטרוד נפטרת (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) ב-26 באוגוסט 1961.
