תולדות משפחת רייך
תולדות משפחת רייך
לחיצה על רוב התמונות תציג גרסה ברזולוציה גבוהה יותר. לתמונה ברזולוציה גבוהה מאוד, פנו לרובי ברמן.
רקע
חנה שפירא (Spira) היא מדרום פולין, מעיירה קטנה בשם אולנוב (Ulanów, נהגה אולנוב), שנמצאת 3 שעות נסיעה צפונית-מזרחית לקרקוב (העיר הגדולה הקרובה ביותר היא סטלובה וולה) ו-134 מייל דרום-דרום-מזרחית לוורשה. ב-2006 היו בה כ-500 בתים, שכולם היו מאוכלסים בעבר ביהודים. אולנוב היא מקום כפרי שליו, שבו נהר הטנב (Tanew) נפרד מנהר הסאן (San). סחר העצים היה העסק היהודי המקומי [ראו מידע על אולנוב באתר shetlinks.jewishgen.org] – היהודים היו כורתים את העצים, משיטים אותם במורד הנהר ומוכרים את העצים לגרמנים.
אבל לא הכול היה ורוד. בתלמוד נאמר שגט, גט פיטורין, צריך להינתן על פי שלושה נהרות (הסאן מתפצל לנהר הטנב והסאן ממשיך, כך שכאילו יש 3 נהרות). כתוצאה מכך אנשים רבים מכל האזור היו באים לאולנוב כדי להתגרש. היום, במפגש הנהרות, עומד צלב ענק בגובה של כ-30 מטר. כיום יש מנסרה בכניסה לכפר.
מנחם מנדל ויינרב (Weinreb) (נ. בברנוב, פולין, בערך ב-1854, נפ. בברלין, גרמניה, בדצמבר 1919) נשא לאישה את אדית רייך (נ. 1855, נפ. לפני 1905) בערך ב-1873. (אביו של מנחם היה יעקב ויינריב. הוריה של אדית היו יעקב רייך והאם יאכד בירנבאום (Yached Birnbaum).) שיינדל, מימין, הייתה אחותו של מנחם. לחצו כאן (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) לכל המידע על המשפחה.
למנחם מנדל ויינרב ואדית רייך היו 8 ילדים
1. פסל ויינרב (אישה, נ. באולנוב בערך ב-1875, נפ. בערך ב-1900) נישאה ליהודה לייב נוסבאום (Nussbuam) בערך ב-1892.
2. חיה ויינרב (אישה, נ. באולנוב, פולין, בערך ב-1876, נפ. בתל אביב, 1950) נישאה לדוד ברוד בפולין ב-1900. ללא ילדים.
3. גיטל ויינרב (אישה, נ. באולנוב, פולין, ב-14 במאי 1878, נפ. בפרובידנס, רוד איילנד, 27 בפברואר 1947) נישאה לישראל מרדכי אולבאום (Oelbaum) בערך ב-1896. היה להם בן, משה אולבאום, שגר בפלורידה.
4. שימה רחל ויינרב (אישה, נ. באולנוב, פולין, בערך ב-1879, נפ. בתל אביב, 30 במרץ 1953) נישאה לחיים רוטנברג בערך ב-1900, ונולדו להם:
- מנחם רוטנברג,
- ג'ק (הידוע גם כיאנקלה) רוטנברג,
- הרש לייב רוטנברג,
- לוטה (הידועה גם כשיינדל) לונדר,
- פריידל (הידועה גם כפרידה) הרשוביץ (גרה בתל אביב / בני ברק, והייתה לה בת, שרי רוזנברג), ו-
- יהודית (הידועה גם כאדית, אדה, Yideth), שנישאה לאברהם וינדהולץ (נ. 5 בינואר 1901 באושוויצ'ים (Oczwicim), פולין; נישאו באוגוסט 1926 בברלין, גרמניה; נפ. 29 במאי 1998 בקווינס, ניו יורק), והייתה להם בת, מרים (שנישאה לשלם), שהייתה לה בת, סאלי, ובן, איזי (הידוע גם כישראל) איזידור (איזי) וינדהולץ, נ. 24 בפברואר 1928 בברלין, גרמניה, נפ. 9 באוגוסט 1993 בברוקלין, ניו יורק.
5. הרש לייב רייך (הוא לקח את שם הנעורים של אמו כשם משפחתו.)
(גבר, נ. בדומוסטבה (Domostow) ב-21 בנובמבר 1881, נפ. בתל אביב 1935/6.) הרש לייב רייך (Rich) נשא לאישה את חנה שפירא ב-1903 באולנוב, פולין, ונולדה להם בת, איוונה (נ. 28 באוגוסט 1904). אחר כך עברו לקיל ב-23 באפריל 1907, ושם נולדו בניהם: יעקב (1 ביוני 1909), ברנרד (25 באוקטובר 1910) ווילי (2 באוקטובר 1912). הם עלו לארץ ישראל (פלשתינה) ב-1934, ואחרי שחנה נפטרה (????) הוא נישא בשנית למרים סודוביץ'. שם המשפחה של אביו של הרש לייב היה ויינריב, אבל מסיבה לא ידועה הרש לייב לקח את שם המשפחה של אמו, רייך – אולי כדי להימנע מגיוס לצבא (אולי אצל השלטונות היה רשום שנולד בן למשפחת ויינריב, וכשבאו לגייס אותו לצבא בגיל 18 הוא היה רשום כרייך).
הרש לייב ויינריב נולד בדומוסטבה, פולין [להתקשר לרשות המקומית ולהשיג תעודת לידה] ב-21 בנובמבר 1881) והיו לו 7 אחיות (שמופיעות למעלה). הוא היה אדם דתי, עם זקן וכיפה. הרש היה סוחר.
6. שיינדל ויינרב (אישה, נ. באולנוב בספטמבר 1884; נפ. בברוקלין ב-13 באוקטובר 1940) נישאה לסולומון לאופר ב-1905 בפולין.
7. אסתר ויינרב (נ. באולנוב, פולין, ב-11 באפריל 1888; נפ. בברוקלין, 4 בדצמבר 1967) נישאה להירש ויינברג באולנוב, 1911. אסתר ויינריב נישאה להרש (הידוע גם כיצחק צבי) ויינברג; הם גרו בברלין בכתובת 217 Leinenstrasse (בפינת Ruickerstrause), ועברו מגרמניה לניו יורק ב-1938.
- בגרמניה היה להם בית מרחץ טורקי בכתובת 21 Granadiere Strausse, ולו היה עסק לאספקת סחורה לסוכנים נוסעים: בגדים, אביזרים וכו'.
- הם התפללו בבית הכנסת בכתובת 36 Granadierre Strausse.
- אביו של הרש היה נחמן דוד (כהן), ואמו הייתה רחל.
- לאסתר ולהרש היה בן, דוד.
- גר בפלאשינג, קווינס.
- לדוד נולדו אלן ורונדה.
- הבן אלן, נ. 1951, עורך דין בלורנס.
- הבת רונדה, נ. 1954, בסידרהרסט, עובדת ב-Jewish Memorial Foundation.
- ברנרד.
- אדית נשואה לארווין סילברמן.
- ג'ק
8. פרימט ויינרב (אישה, נ. באולנוב בערך ב-1889, נפ. בברלין, 1919) נישאה להשל אולבאום.
[הערה: ייתכן שלא כל המידע שנאסף למעלה על 8 הילדים נכון. במאמץ העצום של איליין לאופר נוסבאום לאסוף את נתוני המשפחה באילן היוחסין שלה, רשום שהרש לייב נולד באולנוב באוגוסט 1880. אבל במסמכי ההתאזרחות של הרש לייב בארץ ישראל (פלשתינה) הוא כותב שנולד בדומוסטבה, ובנובמבר, כך שייתכן שגם בדברים אחרים היא טעתה. אבל מגיע לה קרדיט עצום על כל העבודה שעשתה.]
הרש לייב נשא לאישה את חנה שפירא
הרש לייב נשא לאישה את חנה שפירא מאולנוב (דרכון פולני), והם עברו לשטרסבורג (שהייתה אז חלק מגרמניה, והיום היא חלק מצרפת), שם נולדו אידה ו-? [האם עברו קודם לשטרסבורג או קודם לקיל?] אחר כך עברה המשפחה לקיל, בתקופה שבה גרו שם רק כ-500 יהודים. [תיאור של קיל נמצא בתחתית העמוד.] בקיל נולדו יוני, ברנרד וויליאם.
בשלב כלשהו בשנות העשרה או העשרים של המאה עברה משפחת רייך לברלין וגרה ב- [מה זה Brolise?] Alte Schounhauser Str 3, בניין פינתי בצומת עם Lienen Strasse. הוא לא רחוק מאלכסנדרפלאץ (Alexandes Platz), רובע C-55 [או C-75]
בזמן שגרו שם, כמה רחובות מביתם פרצו קרבות יריות בין השלטונות המקומיים לבין הקומוניסטים, ועשרות אנשים נהרגו. כשהנאצים (הנציונל-סוציאליסטים) בראשות היטלר מונו לשלטון בידי הקנצלר הינדנבורג, משפחת רייך עשתה בחוכמה ועלתה לארץ ישראל (פלשתינה) ב-1933. אני מניח שעברו כי לא היו עניים מכדי לממן את המסע והוויזות, ולא היו עשירים מכדי להרגיש כבולים להישאר בגרמניה.
להרש לייב רייך ולחנה שפירא היו 5 ילדים
אחרי שכל הילדים נולדו באירופה, הרש לייב לקח בסופו של דבר את המשפחה לארץ ישראל. בני המשפחה טוענים שהסיבה הייתה שלחנה היו בעיות לב, והרופא בגרמניה אמר לו שהיא לא תקבל טיפול טוב בגרמניה כי הם יהודים. אבל ייתכן שהסיבה הייתה ציונות (ברנרד ווילי יצאו למחנות קיץ של תנועות נוער ציוניות כדי להתאמן בחיי חלוצים). ייתכן גם שבגלל התקופה הסוערת בגרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה, ומרד הספרטקיסטים (נפתח בכרטיסייה חדשה) בינואר 1919 בברלין, שבו מיליציות (נפתח בכרטיסייה חדשה) ימניות שהגנו על רפובליקת ויימאר (נפתח בכרטיסייה חדשה) לכדו, התעללו וירו ללא משפט במאות קומוניסטים, כמו היהודייה רוזה לוקסמבורג – הרש לייב הרגיש שהגיע הזמן לעזוב את ברלין ואת גרמניה.
הם עברו לארץ ישראל, שם הרש לייב, יחד עם ברנהרד, קיבל בסופו של דבר אזרחות פלשתינאית (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) (של ארץ ישראל המנדטורית) ב-1938. כשחנה נפטרה (באיזו שנה?), הרש לייב נשא לאישה את שפרה מרים, שכולם קראו לה הדודה מרים.
ב-1934 פתח הירש לייב חנות שוקולד (למעשה זו הייתה חנות של עלית, כי אשתו הייתה קרובת משפחה של פרומצ'נקו, מייסד עלית) ברחוב אלנבי 57 בתל אביב.
לברנרד הייתה חנות ברחוב אלנבי 47 (שוקולד או משהו אחר – צריך לבדוק בתמונה). ליוסף שפירא (אולי בן דודה מדרגה ראשונה של חנה שפירא) הייתה חנות שוקולד ברחוב אלנבי, וכשבנו נכנס לעסק הוא הפך אותה לחנות תיקים. כשהגיש בקשה לאזרחות ב-1939, שם אשתו רשום שיפרה-מריה סודוביץ (Szyfra-Marja Sudowitz), נ. 1888 (היא הייתה בתו של כהן), אלמנה, והוא רשום כאזרח פולני.
1. אירנה רייך
אירנה רייך (נ. בשטרסבורג 1900??; נפ. 1937/8?), שנודעה גם בשמה העברי דינה, נישאה למשה זאב וקסלבאום עוד בגרמניה, והיה להם בית משלהם בברלין, רשום על שמה, כפי שמופיע במרשם היהודים של 1931 (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה). היו לה 2 בנות. הבת הראשונה הייתה יהודית (נ. בברלין, 9 באוגוסט 1927), שנישאה למנחם רוטנברג (נ. בברלין, 19 באוגוסט 1923) ב-1949 בניו יורק. הם הכירו מברלין, עוד כשהיו ילדים קטנים. ליהודית 4 ילדים: יוסי, דינה פלדמן, אהרן וסימי (בת, הידועה גם כסימה) לונר. מעניין שיהודית נישאה למנחם, שהיה בן דוד מדרגה ראשונה של אמה. לסבא של יהודית, הרש לייב, הייתה אחות, שימה רחל, ושימה רחל הייתה אמו של מנחם.
הבת השנייה הייתה מרים (נ. בברלין, 5 בינואר 1933), שעלתה לארץ ישראל ב-1935, עזבה את הארץ ב-1938 ועברה לברוקלין, ניו יורק, שם נישאה לגרט ארנשטיין ב-1956. היא חושבת שגרה בכתובת 11 Lotringerstrasse בברלין. למרים היו 2 בנים ו-2 בנות: חיים אברהם (הידוע גם כדניאל אברהם) (נ. 27 באוקטובר 1957), דינה יאנובסקי (נ. 27 בינואר 1959), בנימין יהושע (נ. 29 ביולי 1960), דבי (דבורה חוה) ברבר (נ. 19 באוקטובר 1966), וכולם חרדים.
דנה נפטרה באוקטובר 1937 או 38 מזיהום בעקבות ניתוח בכיס המרה, כשיהודית הייתה בת 11. משה זאב נישא בשנית כשהיה בארץ ישראל, ואחר כך לקח את המשפחה לבורו פארק, ברוקלין.
ליהודית ולמרים היה כלב, מוקי, שנאלצו להשאיר בארץ ישראל אצל הרש לייב. משפחת רייך חששה שהנביחות של הכלב יגרמו להרש לייב התקף לב נוסף, אז הם לקחו את מוקי לקיבוץ רחוק בצפון ושחררו אותו. שלושה שבועות אחר כך הכלב מצא את דרכו חזרה הביתה, התחבא מתחת למיטה של הרש לייב והבטיח לא לנבוח יותר לעולם.
2. אידה רייך
אידה רייך (נ. 8 באוגוסט 1906 בשטרסבורג; נפ. 22 באוקטובר 1983) נישאה ליחזקאל (בגרמניה שמו היה אוסקר) זילברמן בגרמניה ב-1928; הם עברו לסנדיחוב (Sendichov, פולין), אחר כך לקטוביץ (פולין), ואחר כך לארץ ישראל ב-1938.
בארץ ישראל, אחרי שיחזקאל נפטר, נישאה אידה לבעלה השני, פנחס שטורם (Strum). הייתה להם חנות בשמים ברחוב אלנבי 53.
לאידה וליחזקאל היו 3 בנות. שתי הראשונות היו תאומות (נ. 4/12/1029 בברלין), גאולה ופלה (ביידיש פריידה, נהגה פְרַיידה; בעברית שמה היה שמחה). כשעלו לארץ ישראל שינתה פלה את שמה לרינה. הבת האחרונה הייתה חנה (נ. 1/3/1939 בתל אביב), שנישאה לאבינועם ברנר (נ. 25/3/1939; נפ. 28/6/2002), ונולדו להם עופר (נ. 19/6/1964), ענת (נ. 8/2/1967) ויעל (נ. 28/1/1971).
במהלך חייה היו לאידה שלוש אזרחויות: פולנית (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה), בריטית (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) וישראלית (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה). היא נקברה בקריית שאול, גוש 2, אזור 2, חלקה 33, מספר 9.
3. ברנהרד רייך
ברנהרד רייך (נ. בקיל, גרמניה, 25 באוקטובר 1910, נפ. 2 בספטמבר 2000 (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה)) נשא לאישה את אסתר (ספירה, אני מניח, היה שמה ביידיש) פונרוב (Fonarow) (נ. 1910, היא הייתה מגוליאי-פולה, אוקראינה, רוסיה). עלה לארץ ישראל ב-13 באוגוסט 1934. ברנרד לבש כמה מעילי חורף שהביא מגרמניה, כשהוא סוחב 2 מזוודות והולך בחום הלח והכבד של הקיץ בתל אביב מהנמל ועד אכסניה. הוא התמוטט וישן שלושה ימים. הוא הביא רק הוכחה לכך שהיה אזרח פולני (ולא גרמני). ב-18 באוקטובר 1938 הוא מקבל אזרחות פלשתינאית.
ברנהרד ואסתר גרו ברחוב הרצל 23ב בתל אביב. ברנהרד קיבל אזרחות (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) של ארץ ישראל המנדטורית ב-1938. ברנהרד עבד בסוכנות היהודית, וקיבל דרכונים מזויפים כדי לנסוע ברחבי אירופה ולעזור לאנשים להוציא את כספם מאירופה. אחרי שראה את הנאצים צועדים לתוך פראג, אל כיכר ואצלב (Venzel Platz), במרץ 1939, חזר לארץ ישראל והתפטר מעבודתו. ברנרד עבר לפרובידנס, רוד איילנד, ב-1947, עבד בחברת Hasbro כאחראי על משלוח ואחסון חומרים, ואז חזר לישראל ב-1973 עם אשתו אסתר. לא היו להם ילדים. אסתר נפטרה, וברנרד נשא לאישה את סוניה קריגר (נ. בממל, גרמניה, 9 ביולי 1911; נפ. 2 באוקטובר 2008); הם גרו ב-13 Ezel Street, קומה אחת למעלה, הדלת השמאלית. ברנרד נפטר ב-2000, וסוניה עברה לטורונטו כדי להיות עם בתה, ושם נפטרה ב-2008.
4. יוני רייך
יוני רייך (נ. 1/6/1909, קיל, גרמניה) נשא לאישה את מרגוט (רוזנברג) (נ. ) – הכירו בישראל – ונהרג בזמן עבודתו בחברת החשמל: התחשמל ונפל מעמוד חשמל. היו להם שני ילדים, בן, חנן, ובת, דינה (Dinas במקור) (נ. 1/1/1944), שנישאה לחיים רדלמן 16/8/1949. לדינה (עורכת דין) ולחיים (רואה חשבון) היו שתי בנות: יעל (נ. 2/9/1978, נשואה לגיל סידי ויש לה שני ילדים: תמרה – 21.1.2008 ואוריאל – 23.3.2010) ונועה (נ. 3/6/1981). נועה היא זמרת בתחילת דרכה בתל אביב.
5. ויליאם רייך
ויליאם רייך (נ. בקיל, 2 באוקטובר 1912; נפ. 30 בדצמבר 1995) נולד בגרמניה (הקובץ נפתח בכרטיסייה חדשה) ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב (גוש 23, אזור 1, שורה 44, קבר 36). עבר מברלין לארץ ישראל ב-1933, שם עבד בבנייה ובמאפייה. הוא נישא לבת דודתו כעניין פורמלי, כדי להוציא אותה מגרמניה או כדי להכניס אותה לארץ ישראל. הוא עבר לאמריקה ב-1939 ונשא לאישה את הלן שרלוט אולבאום (Helen Charolotte Oelbaum) (נ. 19 בספטמבר 1919; נפ. 23 באוקטובר 1964) בפרובידנס, רוד איילנד, ב-17 במרץ 1939 או 1940??.
נולדו להם שתי בנות: חנה (נישאה לארני ברמן) ופולה (נישאה לצ'רלי תאלר). ויליאם עבד בחברת הצעצועים Hasbro כמנהל עבודה במחלקת התפירה. הוא נישא בשנית לאיירין רוזנטל (שם הנישואין שלה מנישואין קודמים) ב-1966 (נ. 1915; נפ. 1976). הוא עלה לישראל ב-1979 ונשא לאישה את אידה לפידות. וילי נפטר ב-1995, כמה שבועות אחרי שראש הממשלה רבין נרצח.
האתר המקורי קישר גם לתעודת הלידה של וילי ולתעודת הנישואין של ויליאם והלן, אבל שני הקבצים האלה כבר לא נמצאים בשרת הישן.
קיל
קיל היא עיר בשלזוויג-הולשטיין שבגרמניה. במאה ה-17 הגיעו יהודים לקיל ליריד השנתי (Kieler Umschlag). היתר להתיישב בעיר ניתן ב-1690 ליהודי החצר הספרדי יעקב מוספיה (Jacob Musaphia), ואחריו, ב-1728, לשמשון לוין (Samson Lewin), יהודי חצר נוסף. יחד הם הניחו את היסודות לקהילה היהודית הקטנה. ב-1766 היו בקיל שש משפחות יהודיות שעסקו במסחר זעיר ובהלוואת כספים. אף שדנמרק סיפחה את שלזוויג-הולשטיין ב-1733, מעמדם החוקי של היהודים בדוכסות לא השתפר. לקהילה היה אולם תפילה, והיא קברה את מתיה ברנדסבורג. ב-1803 התקבלו סטודנטים יהודים לאוניברסיטת קיל. באותה עת היו בעיר 29 יהודים; מספרם גדל ל-75 ב-1845 ול-156 ב-1855. בית עלמין נחנך ב-1852; הקהילה אורגנה רשמית ב-1867, ושנתיים אחר כך נבנה בית כנסת, שהוחלף בחדש ב-1910. ב-1900 מנתה הקהילה 338 נפשות, 526 ב-1910, 600 ב-1925 ו-522 ב-1933. בין רבני קיל היו אמיל כהן (1907–12) וא. פוזנר (1912–33).
עם עליית הנאצים לשלטון נחשפה הקהילה לדיכוי ולרדיפות קשות: פרופסורים יהודים פוטרו מהאוניברסיטה, וספריהם של 28 סופרים יהודים – בעיקר מרצים באוניברסיטת קיל – הוצאו מספריית האוניברסיטה. אספות חרם נגד יהודים נערכו בכל רחבי העיר. מכיוון שכל הילדים היהודים הוצאו ממערכת החינוך הציבורית של העיר, פתחה הקהילה בית ספר יסודי משלה. בסך הכול עזבו את העיר 586 יהודים בתקופה הנאצית. מבין אלה שנשארו, 85 גורשו ו-12 שמו קץ לחייהם. ב-10 בנובמבר 1938 הועלה בית הכנסת באש, ובתים וחנויות של יהודים נבזזו. אחרי המלחמה חזרו לקיל 11 יהודים; בית העלמין היהודי שהופצץ שוקם מאוחר יותר.
מקורות
- ארכיון המדינה (Israel Government Archives): michals@int.gov.il, 568-0612, 0662, מקור חיים 35, תלפיות, 8:00–16:00
- הרשות המקומית בדומוסטבה, פולין ?
- הרשות המקומית באולנוב, פולין ?
- shetlinks.jewishgen.org
